דו״ח השנאה הוא פרוייקט של קרן ברל כצנלסון המנטר את גלי השנאה בשפה העברית ברשת.

הדו"ח מציג נתונים מדאיגים בכל הקשור לטרור רשתי ומראה ששיימינג ברשת כבר מזמן הפך להיות הטרור האמיתי של ימינו, עד כדי כך כי חלק מהנפגעים ברשת חוששים חשש ממשי לביטחונם הפיסי וחלקם אף חדל מלהגיע לאירועים ומפגשים חברתיים כתוצאה מהפגיעה.

לשון הרע, דיבה, שימיינג – לא משנה איך תבחרו לקרוא לזה – זה קיים וזה מהווה איום ממשי על החברה שלנו, התרבות שלנו ואפילו על הביטחון שלנו ושל ילדינו.

מה עושים? – נוקטים עמדה. פועלים. לא מסתתרים ולא נותנים לבושה מקום.

פגעו בכם? חוק איסור לשון הרע מאפשר לנפגעים לנקוט הליך משפטי.

ולא, לא רק הפיצוי הכספי הנאה (לעתים אף מאוד) הוא התרופה שאתם יכולים לקבל.

לבית המשפט יש את הכוח להורות לפוגע לפרסם תיקון והכחשה של הדברים על ידי הפוגע ובכלל, יש בהליך המשפטי לכשעצמו היבט הרתעתי ואפילו טיפולי..

הנתונים לפניכם:

במהלך שנה האחרונה היו ברשת בעברית 5,053,460 התבטאויות שנאה:  קללות, אמירות של הסתה, פוגעניות. זוהי עלייה של 16% מהשנה שעברה.

15% מתלמידי יסודי עד תיכון טוענים כי חבריהם לספסל הלימודים עושים שימוש ברשתות החברתיות כדי לפגוע בתלמידים אחרים.

60% מהתבטאויות השנאה וההשפלה ברשת נכתבות על ידי פרופילים אמתיים.

46% מהנחקרים מכירים את מי שפגע בהם.

26% אמרו שזה מכר

18% הגדירו את הפוגע כחבר

11% הוטרדו על ידי בן משפחה

נפגעים שהכירו את התוקף היו חרדים יותר לביטחונם האישי.

17% מהנפגעים שהכירו את התוקף העידו שהם חוששים לביטחונם ברמה הפיזית.

34% מהנפגעים לא עשו דבר בנדון.

28% התעמתו עם התוקף בשיחה פנים אל פנים או בטלפון.

15% שינו את שם המשתמש שלהם או סגרו את פרופיל הפייסבוק

11% הפסיקו להגיע למקומות מסוימים ואירועים אופליין.

סגירת תפריט