ייצוג בבתי משפט

ייצוג בבתי משפט ע"י עו"ד ענת נומקין

ייצוג משפטי אמין ומקצועי לאורך כל הדרך!

במציאות המשפטית של ימינו, עולמות הליטיגציה הינם ליבת ההליך המשפטי.
עורכי הדין המייצגים בתחום זה ניצבים בחזית הסכסוך המשפטי, ולהם תפקיד משמעותי לאין ערוך בהובלת הסכסוך לתוצאה האופטימאלית עבור הלקוח.

תפקידו של הליטיגטור הינו ניהול ההליך תוך הכרת הנפשות הפועלות וסדרי הדין, עירנות ורגישות למשתנים השונים והובלת המערכה המשפטית לכדי נצחון תוך גילוי עירנות לצרכי הלקוח ויכולת הסתגלות לתרחישים הדינמיים העולים מהתהליך כולו.

המשרד מציע ייצוג בכלל הערכאות המשפטיות והובלת תיקי ליטיגציה עם ניסיון והיכרות של מערכת המשפט על בוריה.

במציאות המשפטית של ימינו, עולמות הליטיגציה הינם ליבת ההליך המשפטי.
עורכי הדין המייצגים בתחום זה ניצבים בחזית הסכסוך המשפטי, ולהם תפקיד משמעותי לאין ערוך בהובלת הסכסוך לתוצאה האופטימאלית עבור הלקוח.

תפקידו של הליטיגטור הינו ניהול ההליך תוך הכרת הנפשות הפועלות וסדרי הדין, עירנות ורגישות למשתנים השונים והובלת המערכה המשפטית לכדי נצחון תוך גילוי עירנות לצרכי הלקוח ויכולת הסתגלות לתרחישים הדינמיים העולים מהתהליך כולו.

המשרד מציע ייצוג בכלל הערכאות המשפטיות והובלת תיקי ליטיגציה עם ניסיון והיכרות של מערכת המשפט על בוריה.

עו"ד ענת נומקין

מוסמכת במשפטים (L.L.B) וחברה בלשכת עורכי הדין משנת 2013, החלה את דרכה בהתמחות בתחום הפלילי.
בהמשך עבדה במשרד י.שפירא ושות' במחלקת הליטיגציה שם עסקה בתחום האזרחי-מסחרי על כל רבדיו.
עוה"ד נומקין הינה גם מאמנת מוסמכת, וחברה בלשכת המאמנים מאז שנת 2015.

צרו קשר

עו"ד ענת נומקין

מוסמכת במשפטים (L.L.B) וחברה בלשכת עורכי הדין משנת 2013, החלה את דרכה בהתמחות בתחום הפלילי.
בהמשך עבדה במשרד י.שפירא ושות' במחלקת הליטיגציה שם עסקה בתחום האזרחי-מסחרי על כל רבדיו.
עוה"ד נומקין הינה גם מאמנת מוסמכת, וחברה בלשכת המאמנים מאז שנת 2015.

צרו קשר

 

על מבנה מערכת המשפט במדינת ישראל

הליך משפטי מתנהל בפני גורם שיפוטי שהוסמך על ידי מדינת ישראל ולו מוקנית הזכות להכריע בסכסוכים השונים המובאים בפניו.

הליך משפטי לרוב יפתח כאשר בין שני צדדים מתגלות מחלוקות או אי הסכמה או כאשר צד אחד מרגיש פגוע, או נפסד.

בצדו של ההליך המשפטי קיימות שיטות נוספות לסיומה של מחלוקת דוגמת גישור או בוררות ולעיתים באמצעות ניהול נכון של אפשרויות אלה ניתן להביא לסיום המחלוקת ולחסוך לצדדים זמן וכסף רב.


סדרי הדין בהליך המשפטי

סדרי הדין בהליך המשפטי נקבעים בהתאם לסוג התביעה; אזרחית או פלילית, סכום התביעה ומהותה.

לסדרי הדין בהליך ובחירת סדר הדין הנכון ישנה משמעות מכרעת לבניית האסטרטגיה המשפטית בניהול ההליך והיכרות עמוקה עם סדרי הדין יש בכוחה לנצח את התיק.

 

סמכות עניינית

המערכת המשפטית במדינת ישראל בנויה לפי היררכיה הדרגתית-

  • שלום
  • מחוזי
  • ועליון
  • לצדם של אלו קיימים גם בתי דין לעניינים ייחודים דוגמת משפחה, עבודה וכד'.


אז לאן התביעה שלי מתאימה?

ראשית יש לבחון האם נושא התביעה שלכם שייך לבית משפט ייחודי.

לאחר מכן יש לבחון האם סכום התביעה שלכם נמו או גבוה מ 2.5 מיליון ₪ ולפי זה יקבע האם מתאים לסמכות בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.

סכום התביעה אינו הגורם היחיד הקבוע את סמכותו של בית המשפט שכן לא כל התביעות הינן תביעות כספיות.

ישנן תביעות בנושאי מקרקעין, דיני חברות ותביעות מנהליות וסמכויות בית המשפט בנושאים אלה מוגדרות ואינן נגזרת של סכומן.

בית המשפט העליון הינו ערכאת ערעור בלבד אלא כאשר הוא מתכנס כבית הדין הגבוה לצדק.

 

סמכות מקומית

המערכת המשפטית נחלקת למחוזות: צפון, חיפה, מרכז, תל אביב, ירושלים ודרום.

 

אז לאן עליי להגיש את התביעה שלי?

ישנן מספר אפשרויות:

  • אם ישנה הוראת חוק הקובעת את מקום סמכותו של בית משפט מסוים.
  • אם מדובר בתביעה שעניינה הסכם אשר נחתם בין הצדדים ובהסכם נקבעה סמכות השיפוט של בית המשפט.
  • תביעת מקרקעין למשל – תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצויים המקרקעין.
  • אם אף אחד מהתנאים לעיל לא מתקיים התביעה תוגש לפי אחת מהחלופות הבאות:
    •  – מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע.
    •  – מקום יצירת ההתחייבות בין הצדדים, המקום שהיה מיועד לקיומה, קום מסירת הנכס או מקום המעשה / המחדל נשוא התביעה.

 

אז איך זה עובד?

כתב תביעה – יפרט את פרטיהם המלאים של התובע והנתבע, פרטי בית המשפט, אליו מוגשת התביעה, סכום התביעה, הצגת העובדות הרלוונטיות, הטיעון המשפטי והמקור החוקי לתביעה והסעד המבוקש,

כמו כן יש לשלם אגרה לדאוג למסירת התביעה לבעלי הדין בצירוף הזמנה לדין.

כתב הגנה – מועד הגשת כתב ההגנה משתנה בין סוגי סדרי הדין ונע בין 15 ל45 ימים מועד קבלת כתב התביעה.

בכתב ההגנה יש להתייחס לכלל טענות התביעה, להודות או להכחיש, ולטעון טענות מקדמיות למשל בעניין חוסר סמכות או היעדר יריבות.

כתב תשובה – התובע רשאי אך אינו חייב להגיש את תשובתו לכתב ההגנה ובכתב התשובה יש לפרט אך ורק עובדות חדשות, שלא צוינו בתביעה המקורית והן רלוונטיות לטענות ההגנה.

הליכים מקדמיים – הליכים מקדמיים הם השלב שבו הצדדים חושפים האחד בפני השני את ה'קלפים' – הראיות שיש בידיהם כדי להוכיח את טענותיהם באמצעות גילוי מסמכים, שאלונים הודיות ועוד.

ישיבה מקדמית – לרוב הדיון הראשון שמתקיים בפני השופט הדן בתיק במסגרתו בית המשפט ינסה לברר את המחלוקת לעומקה, להחליט על תיקון או מחיקת עניינים בלתי רלוונטיים, מינוי מומחים, מתן סעד זמני, קביעת אופני הוכחת הטענות וייתן הוראות ומועדים להמשך ניהולו של ההליך.

תצהירי עדות ראשית – תצהירי הצדדים ועדיהם היא למעשה מסירת הגרסה של כל אחד מן הצדדים ועדיהם ועליה הם יחקרו.

עד שלא מגיש תצהיר לא ניתן להעיד אותו.

דיוני הוכחות – זה הדיון שבו יחקרו בעלי הדין ועדיהם על תצהירים על ידי הצד השני או עורך דינו ויאומתו עם כל הראיות והבעיות שיש בגרסתם ככל שיש כאלו.

סיכומים – בשלב זה יסכמו הצדדים בעל פה או בכתב את כלל הטענות העובדתיות והמשפטיות שהעלו הצדדים בצירוף אסמכתאות ופסיקה ולמעשה יביאו בפני בית המשפט את המכלול השלם של ההליך שנוהל על ידם לצורך הכרעה.

מתן פסק דין בתביעה – פסק הדין הינו מסמך מפשטי בו קובע בית המשפט את הסעד אותו הוא מעניק לצדדים לרבות סעד כפי, הצהרתי, הוצאות ושכר טרחה ופסק הדין הינו מסמך בר ביצוע בהוצאה לפועל לטובת מימושו.

 

* אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי;
כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק או מקיף או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

סגירת תפריט